מתשרי לתשרי: ספרי שירה שכדאי לפתוח השנה (2)
שלוש המלצות נוספות לספרי שירה שראו אור בשנה החולפת וכדאי מאוד לעיין בהם בשנה הקרובה (וגם בשנים הבאות). רשימה שנייה
@ אורית מיטל, שירי ברירה, הוצאת כרמל, ירושלים, 103 עמ".
שיר הלא מתעוררת
שיר הלא מכינה סנדויצ"ים
שיר העצבנית הדופקת בשניצלים
שירת בתי הקפה, הלל
[…]
שיר איך היה היום בבית הספר
שיר סידור החדר והחלפת המצעים
שיר אמרתי לְךָ ושיר אמרתי לָךְ
שלעולם אל תגידי לי אמרתי לְךָ
שיר הלא מתעניינת בכדורגל ובאקדחים
שיר המתחננת לשקט
הֵכַנְתָּ שיעורים?
שיר הכנת השיעורים
[…]
(שם, מתוך השיר "הלא", עמ" 56)
קולות אחדים עולים מספרה של אורית מיטל, שירי ברירה, קול ההתבוננות השקטה והרפלקטיבית, קול הצעקה המרה כנגד הקיום והאי-קיום, ולפעמים גם קול המחאה כנגדם, אבל דומה שהמשותף לכולם הוא תפיסת השירה כסוג של הנכחת ה"חשיכה הנראית", כשם ספרו הידוע של ויליאם סטיירון. יש כאן התמודדות אמיצה, בקול חזק וברור, עם נושא הדיכאון, שעוברת כחוט השני לאורך הספר ומייצרת שורות ושירים חזקים ורבי-מבע. מעניין לראות איך מתוך העדות על חולשת הדוברת עולה דווקא תפיסת נשיות רבת-עוצמה.
ספר שהוא מסע (כשמות אחדים משיריו, בווריאציות שונות) מרתק מן החוץ אל הפנים ומן הפנים אל החוץ.
@ אלמוג בהר, צמאון בארות, עם עובד/ שירה, 160 עמ".
הערבית שלי אילמת
חנוקה מן הגרון
מקללת את עצמה
בלי להוציא מלה
ישנה באוויר המחניק של מקלטי נפשי
מסתתרת
מבני המשפחה
מאחורי תריסי העברית.
(שם, מתוך השיר "הערבית שלי אילמת", עמ" 15)
ספר ראשון למחברו. שירה שמנסה לתת פשר חדש למושגים מזרח ומערב, ישראליות יהודיות וגלות – וברגעיה היפים היא מצליחה לעשות זאת בקול שאי-אפשר לטעות בו. על אף שבקובץ ניכר עודף מסוים – יש בו כמה וכמה שירים הנראים כתרגילי שירה שעדיין מחפשים אחר הקול האישי – הוא מומלץ מאוד בשל הרצינות הרבה של הכותב ביחסו אל מעשה השיר הבודד ואל השירה כמקצוע, וכן בשל ניסיונו להגדיר מחדש את השירה כפעולה במציאות. בעניין אחרון זה מזכיר בהר משוררים אפרו-אמריקאים כלנגסון יוז, קאונטי קאלן ואחרים בני ה"הארלם רנסנס" מראשית המאה העשרים, שתפסו את הספרות והאמנות כמעשה פוליטי אופטימי בעולם דכאני של הפרדה על בסיס גזע וצבע.
מומלץ גם:
@ אמיר גלבע, הנה ימים באים – שירים 1946-1942, עריכה ומבוא: חגית הלפרין, הוצאת הקיבוץ המאוחד/ מרכז קיפ, אוניברסיטת תל-אביב, 183 עמ".
למוקירי שירתו של אמיר גלבע, ספרו הראשון הגנוז שרואה אור בפעם הראשונה כקובץ-בשלמותו.
וכמובן, מומלצים גם הספרים שנידונו בהרחבה מאז פתיחת מדור ביקורת שירה זה (ראו רשימותי על מוסיקה חדשה של אלי הירש, על אינה דדה של יעקב ביטון ועל אנה מסתובבת לאט של ענת לוין).
—————————–
המעוניינים לקבל עדכוני מערכת שוטפים מבלוג זה מוזמנים למלא את כתובתם האלקטרונית במקום המיועד לכך, בעמוד מצד ימין.
אני מזכירה לקוראים/ות ולכותבים/ות ליידע את הוצאות הספרים על מדור ביקורת שירה זה, כדי שישלחו לי ספרים רלוונטיים שיאפשרו את המשך קיומו, ומזכירה למחברים/ות כי לא אוכל לקבל ספרים ישירות מהם.
לתשומת לבכם: מטבע הדברים, לא אוכל לכתוב על כל ספרי השירה היוצאים לאור, ולפיכך אני שומרת לעצמי את זכות הבחירה.
בברכה,
תמר משמר
הכתובת למשלוח:
תמר משמר
המחלקה לספרות, לשון ואמנויות
האוניברסיטה הפתוחה
רבוצקי 108
רעננה
לתמר
אני מסכים עם כל דברייך. עם דברי השבח לספרה של אורית מיטל ,ודברי השבח וההסתייגות הקלה מחלק משיריו של אלמוג בהר. הוא כשרון אמיתי שעדיין לא החליט אם פניו לשירה או לפרוזה.
תודה, גיורא, על הקריאה והתגובה
תודה על ההמלצות. הגעתי במקרה אבל אתעדכן אצלך גם בהמשך.
תודה
נהניתי. האם יש תרגומים לעברית של המשוררים שהזכרת בסוף האייטם על בהר?
לנגסטון יוז תורגם פה ושם לעברית, נדמה לי שגם על ידי ידידנו מהבלוגייה, המתרגם המעמיק גיורא לשם. אבל כקבוצה של משוררים, סופרים ואמנים שהשתייכו ל"הארלם רנסנס", ושהופיעו בשמות מנפיסטיים שונים כ"ניו ניגרו", הם לא תורגמו מעולם. אולי ארים בעתיד את הכפפה. זה נושא שלמדתי היטב והוא נראה לי חשוב כהצהרה תרבותית, בעיקר כעת כשמתחילים להישמע קולות מזרחיים ביתר אינטנסיביות בארץ, פרט לכך שמדובר ביוצרים מופלאים.
את השירים של אלמוג ומיטל ואותם עצמם מכירה והכרתי והם אכן ראויים לבחירתך
גם שמעתי אותם בפסטיבל מטולה והשמיעה גם מוסיפה נופך מיוחד לשירים היפים
אמירה, תודה רבה לך.
רשימה מעניינת, תמר, שמעתי את אלמוג בהר במטולה, ובהחלט שירתו ראויה לעיון.
תודה אורה